Kilayim
Daf 16b
משנה: 16b הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל קִישּׁוּאִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל דִּילּוּעִין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי מוּתָּר. שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שׁוּרָה שֶׁל דִּילּוּעִין שׁוּרָה שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי אָסוּר. שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שֶׁל דִּילּוּעִין שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי וְשׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטֵעַ אָדָם קִישּׁוּת וּדְלַעַת לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא זוֹ נוֹטָה לְצַד זוֹ וְזוֹ נוֹטָה לְצַד זוֹ. (וְנוֹטֵעַ שֵׂעָר שֵׁל זוֹ לְכָאן וְשֵׁל זוֹ לְכָאן. שֶׁכֵּן מַה שֶׁאָֽסְרוּ חֲכָמִים לֹא גָֽזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.)
Traduction
Il est permis de planter (au milieu d’un champ de blé) deux rangs de concombres (100)C'est la cucumis sativa, selon Duschak, homiletische Beilage au n° 41 du Ben-Chanania de 1866, p. 131., puis 2 rangs de courges, puis 2 rangs de fèves égyptiennes (101)Il est bien entendu qu'entre chaque sorte on laissera un sillon en friche. (leur étendue leur donne le caractère d’un champ distinct); mais c’est interdit pour une seule rangée de concombres (102)Y eût-il même un sillon de séparation entre chaque sorte., une de courges, et une de fèves égyptiennes (le peu de largeur de la rangée peut faire supposer une réunion de produits divers, par le mélange et le contact des feuilles). R. Eliezer permet d’établir l’ordre suivant: une rangée de concombres, une de courges, puis une de fèves, et enfin une seconde rangée de concombres (que l’on imagine former, avec la 1re, un champ de concombres, séparé au milieu, par les courges et les fèves); mais les autres sages le défendent (103)Ils n'admettent pas l'hypothèse de R. Eliézer, en raison de la séparation.. On peut planter dans un même fossé des concombres et des courges (malgré le mélange et le contact de leurs feuilles étendues), à la condition que l’une se penche d’un côté, et l’autre d’un autre côté; car les sages ont surtout établi ces interdictions pour la vue (pour que les champs n’apparaissent pas défectueux, et dans le présent cas, ce n’est pas interdit, bien qu’il n’y ait pas de sillon de séparation).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנוטע שתי שורות של קישואין וכו' מותר. דכל שתי שורות נראין כשדה בפני עצמה ואיכא הכירא ובלבד שיהא תלם מפסיק בין כל מין ומין אבל שורה אחת של מינין אלו אסור אע''ג דאיכא תלם מפסיק ביניהן לפי ששלשה מינין הללו העלין שלהם מתפשטים ומתערבין זה עם זה וכשאין שם אלא שורה אחת מכל מין ומין נראין כנזרעין בתחלה בערבוביא ואין הפסק התלם ניכר בהן:
שורה של קשואין וכו' ושורה של קישואין ר''א מתיר. דקסבר הואיל ואיכא שתי שורות של קישואין אע''פ שאינן סמוכות זו לזו חשבינן להו כאילו הן סמוכות והרי יש כאן שדה של קישואין וא''כ שורה של דלועין ושורה של פול המצרי הוו כאילו הן נטועות בתוך שדה של קשואין וסגי להו בהרחקת תלם כדתנן לעיל היתה שדה זרוע ירק וכו':
וחכמים אוסרים. לפי שאין שתי שורות של קישואין סמוכות זו לזו לא חשיבי כשדה של קישואין ומחזו ככלאים ויש כאן ערבוב והלכה כחכמים:
מתני' נוטע אדם וכו'. אפי' קישות ודלעת שהעלין שלהן ארוכין הרבה ומסתבכין זו עם זו ומכ''ש שאר המינין:
זו נוטה לצד זה. דאף דאין הפסק תלם מהני בהן כדתנן במתני' דלעיל נטיית העלין לכאן ולכאן מהני בהן לפי שכן כל מה שאסרו חכמים בכלאים לא אסרו אלא מפני מראית העין ובדאיכא הכירא שרי:
הלכה: הַנּוֹטֵעַ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כו'. חִזְקִיָּה אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אוּף הָכָא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן בִּשְׁמוֹנֶה אוֹף הָכָא בִּשְׁמוֹנֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. יָפֶה כֹּחַ מוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת לְהַצִּיל בִּשְׁמוֹנֶה.
Traduction
Selon Hiskia, la plantation de 2 rangées constituant un champ forme aussi le sujet de la discussion entre R. aqiba et les rabbins (exprimée au § suivant): Les rabbins qui exigent plus loin un intervalle de 12 coudées l’exigent aussi ici; R. aqiba, qui n’en exige là que huit, est ici du même avis. Selon R. Yohanan, la relation entre les diverses sortes de cucurbitacées est telle qu’il n’est pas besoin d’un écart de 8 coudées (les 2 rangées d’une même espèce suffisent à la distinguer).
Pnei Moshe non traduit
גמ' חזקיה אמר במחלוקת. הא דתנן דמותר ליטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דלועין אלו אצל אלו בהפסק תלם בלבד ואע''ג דאין בין שורה של קישואין לשורה של דלועין הסמוכה לה לא שמנה אמות ולא שתים עשרה כדאשכחן לקמן בהל''ו גבי שתי שורות של דלועין בשדה בצלים דפליגי בה דלמר בעינן שמונה אמות בין שורה זו לבין שורה זו דלא יהו מעורבבין ויאסרו את הבצלים ולמר בעינן שתים עשרה אמות והכא דקשואין ודלועין גופייהו תרי מיני נינהו ואי אתה יכול לפרש להא דחזקיה דתלי דינא דמתני' בפלוגתא דלקמן ולא מילתיה דר' יוחנן אקשואין ודלועין דמתני' אלא הכי פירושא דהאי מילתא דסוגיא דהאי ש''ס סברה דקישואין ודלועין לא איכפת לן דלא הוו כלאים משום דמינכרו וכדתנן לקמן נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת וכו' ובנוטה זו לצד זה וזו לצד זה סגי וטעמא דמתני' דבעינן שתי שתי שורות דוקא משום קשואין ופול המצרי הוא דהן הוו כלאים דלא מינכרו אבל לא משום קשואין ודלועין וכן לא משום דלועין ופול המצרי דנמי מינכרו ובהאי סברא רווחא לן האי שמעתתא דחזקיה מוקי למתני' בפלוגתא דלקמן דאמרן דר''ע ס''ל התם דבין שורה אחת של דלועין לבין שורה אחרת של דלועין סגי בשמונה אמות הפסק קמת הבצלים כדאיירי שם וחכמים ס''ל דבעינן י''ב אמות בין שורה לחברתה דאי לאו הכי הוי ערבוב ונאסרו הבצלים או שאר מין ירק שביניהן וזהו דקאמר דמ''ד תמן שתים עשרה אוף הכא שתים עשרה כלומר דפליג אמתני' דלדידיה לא סגי בשתי שורות של דלועין שבאמצע בין הקישואין לפול המצרי דכל שורה ושורה של אלו המינין סתמן ארבע אמות וא''כ אין בין הקישואין לבין פול המצרי אלא שמונה אמות ולמ''ד תמן וזהו ר''ע דסגי בשמונה אמות אוף הכא בשמונה וסגי בשתי שורות של דלועין באמצע ולא מיתוקמא מתני' אלא כר''ע והיינו דקאמר במחלוקת:
ר' יוחנן אמר. דלא היא אלא מתני' ד''ה היא ואף חכמים דהתם מודו הכא משום דיפה כח המוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה מוקשה נקרא מין ממינין אלו כמו קישואין ודלועין וכיוצא בהן שעלין שלהן ארוכין ומתפשטין ומסתבכין וכדלעיל בהל''א וכלומר דשאני התם דמיירי במוקשה בין הבצלים או שאר ירקות כיוצא בהן שאינם נכרים בין המוקשיות שהעלין מתפשטין עליהן ולפיכך צריך הרחקה יותר בין שורה מוקשה לשורה מוקשה שלא יאסרו הירקות שביניהן מפני שהמוקשה מכסה ומסתבך עליהן ולא מינכרו אבל מוקשה בין המוקשיות כגון הכא במתני' דפול המצרי ג''כ העלין שלו ארוכין ומתפשטין ומינכרו טפי משאר ירקות כדחשיב לי' במתני' בדומה לקשואין ודלועין הלכך לכ''ע סגי בין קשואין לפול המצרי בשתי שורות של דלועין שבאמצע שהן שמונה אמות:
Kilayim
Daf 17a
אוֹרְכוֹ בְּכַמָּה חוֹבֵשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא נְלַמְּדֵינָהּ מִן הַכֶּרֶם. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם לֹא שַׁנְייָא הִיא אָרְכּוֹ הִיא הֶפְלֵיגוֹ. אַף הָכָא לֹא שַׁנְייָא הִיא אָרְכּוֹ הִיא הֶפְלֵיגוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה נִיחָא. מָאן דְּאָמַר תַּמָּן בִּשְׁמוֹנֶה אוֹף הָכָא בִשְׁמוֹנֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אוֹרְכוֹ בְּכַמָּה חוֹבֵשׁ. אִין תֵּימַר בִּשְׁמוֹנֶה קַל וָחוֹמֶר לְמוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים שֶׁלֹּא יַחְבִּישׁ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַה אִם מוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת שֶׁיַּפִּיתָה כּוֹחוֹ לְהַצִּיל 17a בִּשְׁמוֹנֶה נֶחֱבַשׁ בִּשְׁמוֹנֶה. מוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים שֶׁהוֹרַעְתָּ כּוֹחוֹ לְהַצִּיל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֵחָבֵשׁ אֶלָּא בִשְׁמוֹנֶה. אִין תֵּימַר מוּקְשָׁה בֵּין הַבְּצָלִים אֵין נֶחֱבָשׁ אֶלָּא בִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. קַל וָחוֹמֶר לְמוּקְשָׁה בֵּין הַמּוּקְשִׁיּוֹת שֶׁלֹּא יֵחָבֵשׁ אֶלָּא בִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
Traduction
Quelle devra être la longueur d’une rangée de cucurbitacées (pour qu’elle constitue un champ isolé, non susceptible de mélange)? On peut le savoir, répondit R. Zeira, par ce qui est dit plus loin (4, 6), au sujet de la vigne: comme à ce sujet l’on ne fixe pas de différence entre la largeur ou la longueur, et qu’il faut pour toutes deux un intervalle de 8 coudées, il en est de même ici. D’après Hiskia, qui applique ici la discussion exprimée au § suivant, on comprend qu’un espace de 8 coudées, soit aussi bien exigible ici qu’au sujet de la vigne (4, 6). Mais, selon R. Yohanan (qui n’exige pas un aussi grand espace), quelle sera la longueur exigible pour constituer l’isolement? Cela va de soi, car si l’on disait qu’il faut 8 coudées, à plus forte raison suffirait-il à un champ de courges situé au milieu d’oignons d’avoir 12 coudées; car, bien qu’une espèce de cucurbitacée au milieu des courges ait une influence de relation telle, que par sa parenté, un espace de 8 coudées suffit pour l’isoler, le champ de 8 coudées est interdit s’il est entouré de toutes parts; à plus forte raison la rangée de courges au milieu d’oignons, dont l’influence de relation est nulle, au point qu’il faut pour l’isoler un espace de 12 coudées, est susceptible d’être interdite en ayant 8 coudées, si elle est entourée de tous côtés. De même, à l’inverse, si, pour une espèce de courge se trouvant au milieu d’oignons, on ne déclare la démarcation annulée (au point qu’il y ait interdiction) qu’à l’égard d’un entourage de 12 coudées; à plus forte raison devra-t-on fixer le même espace de 12 coudées pour annuler la séparation, s’il s’agit d’une espèce de cucurbitacées au milieu de ses congénères.
Pnei Moshe non traduit
אורכו בכמה חובש. כלומר עד כאן לא שמענו במתני' אלא הרוחב והוא ההרחק שבין הקשואין לפול המצרי שהוא שמונה אמות כרוחב שתי שורות של דלועין אלא אורך אותן השתי שורות בכמה הוא חובש בין המינין אם צריך שיהא ארכן על פני אורך המינין אלו או לא:
נלמדינה מן הכרם. דכמה דתימר דאין חילוק בין אורך עבודת הכרם לבין הפליגו והוא הרוחב וההרחק כדתנן לקמן בפרק ו' עבודת הכרם ד' אמות וזהו באורך וברוחב וכדאמרי' נמי גבי גפן יחידית דעבודתה ששה טפחים לכל רוח וארכו כרחבו והכא נמי כן לא שנייא היא ארכו היא הפליגו דסגי בשמונה אמות ביניהן ברוחב ובאורך ואע''פ שאין אורך השורות של דלועין הולך על כל פני אורך המינין:
על דעתי' דחזקיה ניחא. ומדייק הש''ס דתינח לחזקיה דמוקי למתני' כמ''ד תמן גבי מוקשה בין הבצלים דסגי בהפסק שמונה וכן נמי הכא בשמונה וא''כ שפיר אמרינן דכהפליגו כך הוא ארכו וג''כ בשמונה אמות דהתם נמי כן הוא דלדידיה מוקשה בין הבצלים ומוקשה בין המוקשיות שוין הן בדיניהן:
על דעתיה דר' יוחנן. אלא אליבא דר' יוחנן דמוקי למתני' כד''ה דתמן ולדידיה שאני ליה בין מוקשה לבין המוקשיות ובין מוקשה בין הבצלים קשיא אורכו בכמה חובש בהאי דינא דמתני' דהאיך דתאמר מופרך הוא בק''ו כדנקיט ואזיל:
אין תימר בשמונה. שיעור האורך דשתי שורות של דלועין דמתני' קשיא דהא השתא ק''ו מהכא למוקשה בין הבצלים דג''כ לא יחבוש האורך שם אלא שתים עשרה כמדת הפליגו דמה מוקשה בין המוקשיות דמתני' דקאמרת יפה כחו להציל בשמונה אמות ההרחק בין המינין וכן נחבש הוא באורך בשמונה:
מוקשה בין הבצלים שהורעת כחו להציל בשתים עשרה. דוקא דהא ר' יוחנן קאמר אפי' למ''ד התם בשתים עשרה הכא הוא בשמונה וא''כ לכ''ש שלא יחבש אלא בשתים עשרה. כצ''ל. כלומר לכ''ש דנימא ביה דארכו כהפליגו:
אין תימר מוקשה בין הבצלים וכו'. מסקנת הקושיא היא וכלומר וכי תימא ומאי קשיא לך אימא דאין הכי נמי דמוקשה בין הבצלים ג''כ דינו ארכו כהפליגו ואין נחבש אלא בשתים עשרה האי הוא דקשיא לן על האורך דמעתה נימא ק''ו למוקשה בין המוקשיות דמתני' שלא יהא נחבש אלא בשתים עשרה וכלומר שלא יהא ניתר חובש האורך אלא בשתים עשרה דבשלמא בההרחק שפיר קאמרת שיפה כחו ומציל אפי' בהרחק שמונה משום דזה מוקשה וזה מוקשה ומינכרו טפי ממוקשה בין הבצלים אבל בהאורך אם במוקשה בין הבצלים בעינן משך האורך י''ב אמות ולא סגי באורך שמונה באמצע ואע''ג דמינכר כבר ההרחק אף אם לא היה כ''א באורך שמונה שהרי הבצלים עצמן אינן מתפשטין ואפ''ה בעינן שתים עשרה ומכ''ש במוקשה בין המוקשיות דאע''פ שבענין הרוחב סגי ביה בשמונה כדאמרן מ''מ לענין האורך הא מיהת העלין שלהן ארוכין ומתפשטין זע''ז ומסתברא דנחמיר ביה באורך ושלא יהא ניתר אלא בי''ב אורך וא''כ לר''י אין כאן ארכו כהפליגו:
עָד כְּדוֹן בְּרוֹצֵף. בְּעוֹשֶׂה קְלָחִים יְחִידִים. כְּמַה דְּתֵימַר גַּבֵּי כֶרֶם לֹא שַׁנְייָא הוּא רוֹצֵף הוּא עוֹשֶׂה. אַף הָכָא לֹא שַׁנְייָא הוּא רוֹצֵף הוּא עוֹשֶׂה קְלָחִים יְחִידִים.
Traduction
On sait quelle est la règle lorsque les produits sont plantés en ligne droite (l’un à côté de l’autre). Mais, lorsqu’il s’agit de plantations irrégulières, ou tiges isolées de côté et d’autre, quelle est la règle? De même que, pour la vigne (5, 1), on ne se préoccupe pas de la régularité de la plantation, il en sera de même ici.
Pnei Moshe non traduit
עד כדון. הא דאמרינן בענין ההרחק עד כאן לא איירינן אלא ברוצף את כל השורה בזרע המין:
בעושה קלחים יחידים. מהו הדין ופשט לה כמה דתימר גבי כרם שצריך להרחיק הזרעים בכדי עבודת הכרם ולא שנייא הוא רוצף הוא עושה קלח יחידי דין אחד להם אף הכא נמי דין אחד להם לענין ההרחק:
רִבִּי יַנַּאי אָמַר בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהַצִּיל וְאֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לֵיאָסֵר. רַב אָמַר דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהַצִּיל כָּךְ שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לֵיאָסֵר. מַתְנִיתִין מְסַייְעָא לְרִבִּי יִנַּאי דְּתַנּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר מַתִּיר. מַתְנִיתִין פְּלִיגָא עַל רַב שׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין שׁוּרָה שֶׁל דִּילּוּעִין שׁוּרָה שֶׁל פּוּל הַמִּצְרִי וְשׁוּרָה שֶׁל קִישּׁוּאִין. עַד שֶׁלֹּא נָטַע אֶת הָֽרְבִיעִית לֹא כְבָר נֶאֶסְרוּ. תִּיפְתָּר שֶׁנָּטַע אַרְבַּעְתָּן כְּאַחַת.
Traduction
R. Yanaï dit que la discussion exprimée dans la Mishna entre R. Eliézer et les autres sages s’applique à ce qui suit: on réunit deux espèces différentes (extérieures) pour préserver de l’interdiction deux éléments étrangers par rapport à ceux qui les entourent (c’est l’avis de R. Eliézer); mais dire que tout en les considérant comme joints, cela n’empêche pas l’interdiction d’avoir lieu pour la rangée du milieu, c’est d’accord avec l’avis des rabbins. Selon Rav, au contraire, tous deux s’accordent à dire que la jonction supposée des 2 espèces a aussi bien lieu, comme préservatif (démarcation), que pour constituer la défense. L’avis de R. Yanaï est confirmé par notre Mishna, qui dit: '' R. Eliézer le permet (104)''Ainsi, même après la plantation de la 3e rangée, il n'y a pas d'interdiction selon lui, défendant de planter le 4e rang; la jonction a lieu entre les espèces pour les isoler et les préserver.''''; et cette même Mishna n’est-elle pas en opposition avec ce que dit ici Rav: ''R. Eliézer permet une rangée de concombres, une de courges, puis une de fèves, et enfin une seconde rangée de concombres''. Or, puisque selon Rav, on réunit les espèces pour constater l’interdiction, n’y a-t-il pas interdiction au cas cité par la Mishna avant que la 4e rangée ait été plantée? Il se peut, fut-il répondu, qu’il s’agisse du cas où toutes les 4 espèces ont été semées d’un coup (les 2 rangées externes ont aussitôt servi à préserver les 2 sortes placées à l’intérieur).
Pnei Moshe non traduit
ר' ינאי אמר במחלוקת. הא דלקמיה דאמרינן שני מינין מצטרפין להציל מן האיסור כגון הסיפא דמתני' ששתי שורות החיצונות של קישואין הן ושתי שורות האמצעיות של שני מינין הן אחת של דלועין ואחת של פול המצרי ולר''א דמתני' מצטרפין הן להציל דהוי הרחק שמונה אמות בין שורה קישואין זו לשורה האחרת שלא יאסרו המינין שביניהן וכהאי דתנן לקמן גבי שתי שורות של דלועין בשדה בצלים אבל אין שני מינין מצטרפין ליאסר כגון עד שלא נטע שורה שנייה של קשואין ואין כאן אלא שורה אחת של קשואין ושורה של דלועין ושורה של פול המצרי ואמרינן לעיל דאין קשואין אוסרין את הדלועין וכן אין דלועין אוסרין את פול המצרי אבל הקשואין ופול המצרי אוסרין זה את זה ובכה''ג לא אמרינן דקישואין מצטרפין עם הדלועין לאסור את פול המצרי דהויא כמו שהיה הפול המצרי סמוך להקישואין וכן אין הדלועין מצטרפין עם פול המצרי לאסור את הקשואין דאין שתי מינין מצטרפין ליאסר וקאמר ר' ינאי דהאי מילתא במחלוקת דר''א וחכמים במתני' תליא דר''א הוא דס''ל הכי כדאמרן אבל לחכמים מצטרפין הן ליאסר:
רב אמר דברי הכל היא. במצטרפין לאסור כ''ע לא פליגי ואף לדברי ר''א דס''ל דמצטרפין להציל ולהתיר דכשם שמצטרפין להציל כך מצטרפין ליאסר:
מתני' מסייע לרבי ינאי. דלענין ליאסר נמי פליגי דהא תנינן ר''א מתיר בסיפא וכדמסיים ואזיל דמהכא קשיא לרב דהא קתני שורה של קישואין וכו' ר''א מתיר ואי ס''ד דאפי' לר''א מצטרפין שני מינין ליאסר א''כ עד שלא נטע את שורה הרביעית והיא השנייה של קישואין לא כבר נאסרו בתמיה דהרי הקישואין עם הדלועין מצטרפין לאסור פול המצרי וכן איפכא:
תיפתר. מהא ל''ק דתיפתר שנטע ארבעתן השורות כאחת ולא היה כאן שהות שיצטרפו ליאסר ולעולם בעלמא אפילו לר''א מצטרפין הן שני מינין לאסור:
נוֹטֵעַ אָדָם קִישּׁוּת כו'. תַּנֵּי מוּתָּר הוּא אָדָם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ גוּמָא קְטַנָּה עֲמוּקָה טֶפַח וְלִזְרֹעַ בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע זֵירְעוֹנִין וּלְהָפְכָּן לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא שִׁמְעוֹן נְרָשִׁייָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּנוֹטִין לְחוֹרֵבָה שָׁנוּ. רִבִּי מָנָא בָּעֵי אִם בְּנוֹטִין לְחוֹרֵבָה נִיתְנֵי שְׁמוֹנָה שְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן וּשְׁנַיִם מִכָּן.
Traduction
Reprise. On peut planter dans un même fossé des concombres et des courges (malgré le mélange et le contact de leurs feuilles étendues), à la condition que l’une se penche d’un côté, et l’autre d’un autre côté; car les sages ont surtout établi ces interdictions pour la vue (pour que les champs n’apparaissent pas défectueux (105)''Comp. (Pea 4, 3); (Demaï 6, 2); (Kilayim 2, 1-2); 6, 2; (Sheviit 1); (Sheviit 2, 5); (Sheviit 3, 1).'', et dans le présent cas, ce n’est pas interdit, bien qu’il n’y ait pas de sillon de séparation). On a enseigné: il est permis à un propriétaire de creuser dans son champ une petite cavité profonde d’un palme et d’y semer 4 sortes différentes, en les tournant vers les 4 côtés (pour les isoler de cette façon). R. Aba bar Cahana dit de R. Simon Garshia, au nom de R. Simon b. Lakish, qu’il s’agit du cas où le terrain est entouré de champs en friche (tout isolés). En ce cas, demanda R. Mena, on devrait l’autoriser à semer 8 espèces, savoir deux par ligne, un aux angles et un sur chaque côté? (la question reste irrésolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ב:
בנוטין לחורבה שנו. הא דמותר בגומא ד' מינין בד' רוחותיה ולהפוך העלין לכאן ולכאן בטטין לחורבה מיירי שאין מקום זרוע סביבות הגומא דאם יש מקום זרע מבחוץ אינו יכול להפוך העלין מהמינין שבגומא לחוץ דנראה כמעורב עם המינין שבחוץ:
רבי מני בעי. על הא דריש לקיש דאם בנוטין לחורבה מיירי א''כ משכחת לה דיכול לזרוע בתוך הגומא שמונה מינין שנים מכאן וכו' והיינו שזורע ד' מינין בתוכה מלמטה בד' הרוחות והופכן לד' רוחותיה בתוכה וחוזר וזורע בתוכה ד' מינין מלמעלה והופכן לד' רוחותיה מבחוץ והיינו שנים מכאן וכו' אלא ע''כ דבין הזרוע מבחוץ היא הגומא ועכשיו אינו יכול לזרוע מלמעלה בהפיכת העצין לחוץ כ''א ד' מינין בתוכה והופכן לד' רוחותיה שבתוכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source